הבעיה עם מערכות מיזוג אויר
מערכות מיזוג האוויר נועדו לספק אוויר מקורר בכוח לחדר, ובכך להוריד ולשמור על הטמפרטורה. הבעיה היא שהם לא עושים זאת בצורה מושכלת.
במערכות כאלה מבוצעים הפעלות והפסקות פעולה בדרך כלל באמצעות תרמוסטט או בקר פשוט. המדחס והמאוורר בתוך המזגן פועלים ללא הפסקה עד שמספקים את התרמוסטט או טמפרטורת היעד. אך האם המדחס עתיר האנרגיה היה צריך לפעול כל הזמן?
מדחסים הם לעתים קרובות גדולים מדי עבור היישום שלהם, ויותר מכך, אפקט המכונה 'רוויה תרמודינמית' פירושו שהם עוברים לרוב מעבר לנקודה בה הם מספקים תועלת כלשהי כלומר מבזבזים אנרגיה לשווא.
בעיות אופייניות נוספות נובעות ממזגנים שנשכחים במצב דולק מעבר לשעות וימי העבודה או מזגנים שכוונו לטמפרטורת יעד נמוכה ועל כן פועלים ללא הפסקה על אף שהטמפרטורה המורגשת כבר קרה מידיי לאדם הממוצע.
האימפקט של ACES2
כפי שניתן לראות בתרשימים משמאל, הכנסת מוצר ה- ACES למתקן מזגן מווסת את אספקת האוויר לחלל. מבלי להפר את הטמפרטורה שנקבעה בתרמוסטט או במתכנת, המערכת מפעילה ומכבה את המדחס כנדרש.
התוצאה היא שבמשך זמן משמעותי, המיזוג פעיל אך לא זולל כמויות מוגזמות של אנרגיה.
למרות שהשימוש נרחב מאוד, מצאנו את התוצאות המדהימות ביותר בתעשיות כמו חנויות נוחות ורשתות מזון מהיר - במיוחד באקלים חם יותר - כאשר שטח קריר הוא בגדר חובה והוצאות מיזוג גבוהות כתוצאה מכך. למרות זאת, כמעט כל בניין בכל מקום יכול ליהנות מהטכנולוגיה הזו.